יום 3, 29.3.13- על מקדשים, חיות, רוסי אחד, הרבה סאקורה וטעימות מוזרות...

בבוקר היום הראשון שלנו בטוקיו, כששאלנו את עובדי המלון איך מגיעים למקדש אסאקוסה (התחנה הראשונה שלנו ליום זה) , הגיע אלינו משום מקום בחור רוסי בשם דניס, שאמר ״שמעתי שאתם רוצים להגיע לאסאקוסה, בואו, אני אקח אתכם לשם! זה ממש לא רחוק!״ (יש לקרוא במבטא רוסי כבד באנגלית- קצת כמו בוראט)

דניס מנקודה זו ואילך נהיה מדריך הטיולים שלנו לאותו היום, כמו גם הצלם האישי שלנו, ונושא הכלים שלנו (כי ביקשנו ממנו שיחזיק שניה משהו ואז הוא לא החזיר את זה ישר אלא פשוט הסתובב עם זה עד שנזכרנו שזה אצלו.. חחח)

דניס נוהג להגיד ״אל תלכו בדרכים הראשיות- את הדברים הכי שווים מוצאים בשבילים הצדדיים!״ וגם ״אם אתה יושב אתה מתקרר!״ בקיצור, מטיאס מצא חבר חדש. הרגליים שלי לא ;)

בדרך לאסאקוסה מצאנו מקדשים קטנים

ורכבים קטנים

ולבסוף הגענו לאסאקוסה! :)

זה מתחיל בשוק ארוך...

שמסתיים במקדש (רמז לבאות- זה מוטיב חוזר משום מה)

באמצע השוק ראינו קבוצת ילדים קטנים (כיתה א׳) ומתוקים שעשו סיור לימודי בשוק- הם לומדים בבית הספר הבריטי, ולפיכך לומדים אנגלית! אז המקום הכי טוב לתרגל בו את האנגלית הוא מקום מפוצץ בתיירים! חחח ככה זה נראה:

״וואטס יור ניים?? האו אר יו??״

ואז גם מצטלמים איתם בסוף :)

גם פה לא פסחנו על אירועים מאתגרים קולינרית- מאכלי הרחוב המקומיים

בכניסה לכל מקדש ביפן (לפחות מקדשי בודהיזם) יש כמה פעולות טקסיות שצריך לעשות (וכמובן שצילמנו מה שניתן למען ההדגמה לצופים בבית):

1. לטהר את עצמך בקטורת (כלומר- להריח כמו קטורת עד ראש השנה)
(הזקנה שלידי כלכך התלהבה שאני מכבדת את המנהגים המקומים, והנחתה אותי איך לעשות כל דבר)

2. לשטוף ידיים במים שיצאו מפה של דרקון מים בעזרת כף במבוק

3. אם אתה רוצה להתפלל, אתה זורק מטבע קטן לתוך מיכל, מוחא כפיים פעמיים, נושא תפילה בלב וקד קידה למקדש.

 פה גם ערכנו היכרות ראשונה עם סאקורה. אהבה ממבט ראשון :)

מטיאס קנה לעצמו ג׳ימבה- קימונו לגברים (לאוהבי friends מביניכם: ״איצ׳יבאן! ליפסטיק פור מן!") והוא מבסוט עד לב השמיים ממנו! :)

משם התברברנו בדרך עם דניס אל פארק אואנו (Ueno) , ומצאנו גם דברים יפים

וגם דרכים עקלקלות

 בדרך גם מטיאס גילה (אני כבר ידעתי) שרוב המסעדות פה באיזור עושות דגמים מושלמים מפלסטיק של המנות שהם מכינים ושמים אותם בתצוגה בחוץ כדי שתדע מה יש בפנים גם אם אתה לא דובר יפנית ;)

וכדי להבהיר לכם כמה הם משוגעים על הסאקורה (פריחת הדובדבן)- ככה נראה פתח ביוב בטוקיו..

סוף כל סוף הגענו לפארק ueno, 

אז פטיאס ודניס אכלו עוד קצת

תודה למטיאס שהחליף חולצה וכך יכולתי להתאים את השיפוד הנכון למקום הנכון :) נ.ד.

בfood court שנראה ככה:

ושמנו פעמינו לקראת גן החיות של הפארק :)

ישר בכניסה דניס הוביל אותנו לאטרקציה המרכזית (דמיינו באנגלית במבטא רוסי כבד): "Giant Fat Lazy Panda!!"

סתם.... בדיחה שלי נ.ד.

"All the time he is eating! Even in picture eating!!"

ראינו חיות מגניבות (כמובן שפטיאס צילם מיליארד תמונות)

דוב קוטב

פנדה אדומה

(בערך עשר דקות רדפתי אחרי הדבר הקטן הזה כדי לנסות לצלם אותו עם הפרצוף והוא כל הזמן הלך למקום אחר!!!)

ומשם יצאנו אל הפארק עצמו, שנמצא בשיא פריחת הדובדבן

והשתתפנו במנהג ה- Hamami, בתרגום מיפנית- צפייה בפרחים;

כל שנה בזמן שהסאקורה פורחת, המוני יפנים באים לעשות פיקניק מתחת לעצים הפורחים, ולהתפעל מהעצים. המטרה של כל זה היא מאוד פואטית- הפריחה מסמלת את החיים, כלכך יפים וכלכך קצרים, אז צריך להינות מהם ככל שניתן. (ולשתות הרבה סאקה בדרך :) )

ביפנית: איי לאב סאקורה

שיחקנו קצת בפרחים, 

ובגלל שהגענו ממש בסוף הפריחה, הרבה מעלי הכותרת נושרים עם כל משב רוח, מה שנראה כמו שלג, גם על העצים, שנראים מכוסים בשלג, גם כשנופל וגם כשמצטבר על הריצפה :)

כשיצאנו מהפארק, דניס לקח אותנו ברחובות אקיהבארה (מנגה-טאון),

 לכיוןן מסעדה ליד המלון שהוא התלהב ממנה, והתעקש להזמין אותנו לארוחת ערב... :):) 

היה מעולה
שותים סאקה עם דניס

טעיםםם

והמסעדה הייתה כזה מקום פצפוני בסמטה נטושה שאלוהים יודע איך הוא מצא אותה מלכתחילה (רמז בתחילת הפוסט.. ;))

 בקיצור, היום הראשון שלנו בטוקיו היה מעולה, מלא בסאקורה ובחוויות :)

האייקו לסיום:

טוקיו יפה במיוחד בפריחה

פנדה עצלנית ושמנה

וכל הדברים הטובים מגיעים

מהמקומות הכי לא צפויים.

ועכשיו דומה אבל שונה, ובמבטא:

Day 3:

Riiiiiiiing!! Riiiiiiiiiiiiiiiiiiiiing!!! RIIIIIIIING!!!

Aparentemente 4 despertadores a todo volumen con cinco minutos de diferencia no son suficiente para despertar a dos viajeros molidos como nosotros...

Media hora de demora, nos despertamos y manos a la obra!! Le devolvemos la llave del hotel al ponja de la recepcion y al preguntarle como se llega a ASAKUSA, un congelado se materializa atras nuestro y nos ofrece acompañarnos. "DA, BRATVA!" Le contesto, que es ruso para decir "si, hermandad!".

El congelado llamado denis nos escolta amablemente por las calles de tokyo y nos cuenta los secretos que descubrió sobre los callejones de tokyo en los ultimos 12 dias de su estadia y nos enseña alimentos interesantes como el ramen del super... Nada mal! 

Asakusa es practicamente el mas famoso centro de templos en japon el cual consiste en un camino recto lleno de ferias con el super templo al final y la super duper pagoda al costado. La feria te atrapa y queres comprar tooooooodooo!!! Espadas samurai, mascaras de madera o ceramica, quimonos, chop sticks decorados, gorritos, remeras, incienso, fruta acaramelada, pescado frito con tampura, etc, etc, etc!!! Cada local cuando cierra, en la chapa que tapa el local tienen una pintura grafity dibujada por una tal universidad de arte de tokyo. Al final de la feria protegida por dos estatuas monstruosas de dioses protectores esta la entrada al templo y el super templo!!! A la izquierda una pagoda como de 15 pisos... En el camino nos para un grupito de ponjas diminutos y su maestra de ingles para entrevistarnos. La maestra les dice a los nenes diganles "whats your name? 1 - 2..." Y los nenes gritan al unisono "whats your naaaaame?". Unos kapos los nenes. Estuvieron asi como cinco minutos preguntandonos cosas y despues se sacaron una foto grupal con nosotros y nos dieron un regalito!!! Divinos los ponjas!!

Etty se mando una frutilla acaramelada y yo le afane a denis un pulpito frito... Error... Ah!! Y hablando de errores!! Si vienen a japon revisen bien de bien que si compran una salchicha en el super que no sea d pescado :(

Suficiente asakusa! Denis ofrecio amablemente unirse a nosotros camino a ueno park y siendo el tan buen guia turistico quien somos nosotros para negarnos? Media hora caminando habria bastado pero obviamente nos equivocamos de camino y en una hora llegamos al destino. Cosa que no estuvo nada mal dado que en el camino nos topamos con unos hermosos arboles sakura en un parque y unas cuantas estructuras tradicionales antiguas que dieron lugar a muchas fotitos...

UENO consiste en un parque tremendo donde festejan los ponjas sus festivales de sakura, el zologico de ueno y el museo nacional de ciencia. Donde hay arboles de sakura hay ferias y donde hay ferias hay morfi... Me mande un broshet de cerdo a la plancha(baaaaarbaro) y entramo al ueno zoo.

Vimos: pajaros de todo tipo, un tigre bengala, un oso pardo, un gordo pajero oso panda, osos polares, osos panda rojos, puerco espin, bisontes, lobos de mar, ardillas, etc.

El zoologico en si esta re bueno, muy bien diseñado con lindas estructuras y jardines y una buena vista a la ciudad. 

Terminamos de ver todo lo que habia que ver en el zoologico y nos dimos cuenta de que ya no quedaba tiempo para ir al museo...      :( 

De todas formas, merodeamos por el parque, sacamos fotos y denis nos recomendo un super duper restaurante en la loma del quinoto. Nos llevo por caminos en los que queria mostrarnos cosas( bien como guia turistico) y tras una caminata de aproximadamente una hora entre la variedad de AKIHABARA llegamos a... Eeeh...Donde mierda que sea aquel lugar que ni el nombre sabemos porque estaba en ponja y en un callejon oculto casi. 

La comida-----> deliciosa!!

El saque-----> mejor aun!!!

El servicio----> kapos!!

Los comerciales en la tele---> psicoticos

Denis ni nos dejo pagar la morfi y nos escolto de regreso a la base de control con precision...

En resumen!!! SUPER DIA!! DENIS ES UN KAPO!! Y Me voy a... Zzzzzzzzzzzzz