אז אחרי כל אותן הפעמים בחיי שאמרתי ״נשמע לי כמו סינית״, חברים וחברות היום באמת הכל היה... בסינית!
עם זאת, בסופו של יום ארוך אפשר בחיוך להכתיר אותו כיום מוצלח לפתיחת הטיול!
ומההתחלה;
אריזות- צ׳ק
תדמיינו תמונה של אריזות (העורך נ.ד)
לוגו-צ׳ק
שכחנו משהו בבית- צ׳ק (ופרס למי שמנחש מה שכחנו)
וכמובן שסטטוס נרגש בפייסבוק-צ׳ק
אחרי כל אלו המצב המשפחתי שלנו נראה כדלקמן:
אבא (סבא פוטי) מגובס ונרגש, מקווה שיש לנו מספיק כסף, אבא דניאל קצת המום, אימא בטינה בוכה בחושך, אימא קרולה בוכה בחושך, דראל בוכה בחושך, גיל ירוק מקנאה, שרון מנסה להסתיר בנונשלנטיות שהיא קצת עצבובית שנסענו, דנדן בפנטזיות על ממתקים יפניים, אורן ושי-ג׳ו (שי גוליה) קיסמונים כרגיל, חורחה וביאטריס מתרגשים גם הם ונדב אחד שיודע שכל זה נכון וצוחק על כולם :)
ככה נראינו לפני הטיסה
ככה נראינו בזמן
וככה נראינו אחרי
אז נכון, הטיסה הייתה קצת באמפית, והיה קרייסיס קטן באוזניים אבל נראה למישהו שזה הוריד מההתלהבות??
פטיאס החליט בשלוש לפנות בוקר שעון הארץ שהוא רוצה לראות את הזריחה מהמטוס, אז הוא פתח את החלון והשאיר אותו פתוח, למקרה שאני אתעורר וארצה לראות את הזריחה. פרס למי שמנחש מה העיר אותי בסוף...
״רואים בתמונה שרואים את ההרים מהחלון??״
לקראת הנחיתה בהונג קונג הטיסה שלנו קיבלה הודעה רשמית ממשרד הבריאות של הונג קונג גם בשמע וגם בדפוס, שאומרת בערך את זה:
״באתם מהמזרח התיכון. יש שם מחלות. בהונג קונג אין מחלות. אם אתם חולים, יש לכם חום, מרגישים חולשה, או השתעלתם בשבעת הימים האחרונים, אנא פנו לאחת מ3000 עמדות בדיקת החום בשדה״ת, כדי שנוכל לשים אתכם בהסגר, לבדוק אתכם, ולשחרר אתכם רק אם אתם לא מפיצי מחלות. אם במקרה אתם לא חולים, אלו עצות לאיך להיות בריא יותר. השתמשו בהן! ובחייאת אימא שלכם, אל תביאו לנו סארס!״
אה, ומצאנו מתחרה לzzyzx...
זר לא יבין זאת (נ.ד.)
הגענו למלון המהמם שלנו, ואחרי בוק קטן במלון החלטנו לצאת באומץ לתור אחר המאכלים המקומיים!
בעקבות המלצה נרגשת של עובדי המלון, הלכנו לאכול Roasted Goose, שזה אווז שנטבל בשלמותו בשמן עמוק, מוחזק ע״י העובדים בצוואר ומובל ככה לקיצוץ ופריסה. התוצאה:
זה דווקא טעים, קריספימבחוץ ורך מבפנים.. זה לדעתנו הגרסה ההונג קונגית לשווארמה- זה זול, הם מתים על זה, ויש את זה בכל מקום. או לחילופין: משהו ששמרית לעולם לא תאכל. ;)
משם יצאנו לתור את העיר- דמיינו את יערות הרד-ווד, עם העצים העצומים, אבל במקום עצים יש קומפלקסים אין ספור של בנייני ענק (בנייני מגורים של 30-40 קומות), ומאחורי כל הבטון הזה, יש הרים גבוהים ויערות טרופיים אמיתיים וסיניים ;)
נדדנו בשניים מהשווקים המפורסמים של העיר- הMong Kok
וה- Night Market
ראינו דברים מגניבים ובנס מטיאס לא קנה כמה חולצות מזעזעות:
ועוד קטע מוזר: הם כל הזמן יוצרים גרסאות גודל וצבע שונות לאותו השלט בדיוק!! לא נמאס להם כבר לראות את אותו הדבר? ;)
בקיצור, אחרי נסיעה קצת לחוצה ברכבת עמוסה להפחיד (בלי בדיחות מלחה״ע ה-2) חזרנו למלון וכיף לנו :)
האייקו לפני סיום (מי שלא יודע מה זה- חפשו בויקיפדיה):
שלט ניאון שחוזר על עצמו,
כולם פה נראים אותו הדבר.
איזה כיף שמחר ביפן,
כי בהונג קונג כיף אבל מוזר ;)
אה, ומזל טוב פביאן!!
אהבה ונשיקות לכולם, פשוש ופטיאס :)
ועכשיו אותו דבר רק טלנובלה סטייל:
Dia número 1
Damas y caballeros, estoy en la loma del quinoto. Si si... Me rodean chiquiticientos individuos achinaditos y amarillentos, edificios descomunales con millones d apartamentos microscopicos, puentes y autopistas enredadas que parecen no llevar a ningun lado y carteles radiantes que parecen decir todos lo mismo.
Empecemos por lo primero...
Luego de despedirnos de mis viejos, el de etty, jorge, beatriz, una mujer randomica que venia con ellos y del maestro yoda, nos tomamos los vientos.
Sorprendentemente no me exploto el cerebro al despegar y eso ya fue un buen comienzo...
Una azafata sonriente se acerco al poco rato y no pude evitar por un segundo escuchar con acento gallego en mi cabeza “que le apetece pollo o pasta?" Pero al salir del trance me entere q habia carne con papas.
Aterrizamos en hora, agarramos las balijas, tren corto y el sorete del taxista elijio llevarnos por el camino mas largo de la historia al hotel y encima nos cobro por las balijas...
Check in y a lastrar se a dicho...
Leccion numero uno sobre hong kong: los minibusses son surrealistas como no hay... Diminutos, apretados, coloridos y sin guarda sino que tienen una cajita de morondanga en el medio donde pones la guita y confian en tu gran bondad y honestidad de que pongas el monto justo. Sin embargo tienen una pantallita que te dice a que velocidad viaja el chofer.
La mujer a nuestra derecha con el peor acento chino en ingles nos ayudo muy contenta a bajarnos en la parada adecuada y a llegar al restaurante que queriamos; "chan kee roasted goose restaurant".
Leccion numero 2: roasted goose(ganzo rostizado) es el shawarma/falafel de hong kong. Hay en todas las esquinas y pasan por todos lados chinitos fastidiados agarrando al pobre pato fallecido y tostadito del cogote como si fuera un juguetito... La verdad es que el ganzito nonesta nada mal. Crocante de afuera y tierno de adentro con un toque dulzon. Yo le abria ahorrado los ultimos 5 litros de aceite... Con 5 alcanzaba :(
De ahi nos mandamo a buscar postre a una panaderia/reposteria donde etty comio un blue berry cupcake y yo un brownie(nada mal).
Siguiente vino mongkok(el new york de hong kong o el infierno de los epilepticos)...
Estos chinos estan enfermosa pesar de que segun ellos en el manuscrito que recivimos al llegar al pais dicen que en hong kong no hay enfermedades y que si estamos enfermos que vayamos a una de las enfermeras del aeropuerto a que nos revise y nos detenga hasta que nos mejoremos. Ellos andan en cantidades con un tapabocas medico y mantienen todos los botones del mundo con un nylon encima que lo van cambiando para mantener la higiene... Enfermos!!
Comimos mcdonalds por dos pesitos y tomamo un tren de vuelta a la guarida.
El hotel esta re bueno: vista al mar y al puente, ducha tremenda y todos los chiches...
Bueno, quise escribir poco y escupi una lista entera de eventos. como me dijo un hombre sabio "ya les di demasiada pelota". Chaaaaaauuuuu!!!
.bmp)